מאוצרות ארכיון עין השופט: סיפור קיבוץ (אלבום חיי ילדות בקיבוץ של פעם)

פרק 7

אוהלים וצריפים בתחילת הדרך בעין השופט 1939

המעבר לעין השופט

כל מקומות הדיור לחברים נבנו מצריפים ואוהלים, רק בית הילדים הראשון נבנה מאבן.
החברים חשבו שאם רוצים להביא את הילדים שנשארו בחדרה לביתם החדש , חייבים לדאוג שיהיה להם בית בטוח וחם מאבן. כך נבנה בית הילדים הראשון שהיום משמש כמועדון לחבר.

מעניין שגם לפרות החברים חשבו שמגיע בית מאבן. לכן בנו רפת עשויה אבן , חשוב היה לחברים להעניק לפרות מקום יבש וחמים , כי הן היו מקור החלב ומקור פרנסה לחברים.

בשנים הראשונות של הקיבוץ היה קשה מאוד. לצאת לעבוד בשדה זו הייתה עבודה קשה מאוד, השדות באזור של הרי מנשה היו זרועים באבנים ואם רצו לגדל חיטה או שעורה היה צורך לעשות סיקול. הטרקטור סוחב עגלה גדולה והחברים יחד עם החברות היו ממלאים סלים באבנים וזורקים את האבנים לעגלה. לא פעם כשהיו מרימים אבן היה מסתתר מתחתיה עקרב , או נחש , או נמלה , ואז החבר היה מקבל עקיצה או נכישה ומיד נזקק לטיפול רפואי.

לאט לאט גילו החברים את האדמה שהייתה מתחת לאבנים והחלו לזרוע ולנטוע באדמה נתגלתה.
כדי לספק לעצמם מזון גידלו החברים גן ירק גדול וזרעו בו חסה גזר צנוניות מלפפונים ועגבניות.
לצערם היו מכרסמים רבים שגם הם אהבו את הירקות האלה,מדי פעם החברים מצאו את הירקות אכולים מהשורש. הוחלט להעמיד מלכודות לזוללי הירקות והמזיקים לגן הירק.
נחפרו בורות סביב גן הירק , ויום אחד באמת נלכד דורבן ענק עם נוצות מפחידות בתוך אחד מהבורות האלה.
האדמה סביב הקיבוץ ובקיבוץ הייתה קשה מאוד לעיבוד חקלאי , בכל זאת החברים לא פסקו מלנסות לגדל עליה גידולים שונים. כאשר הגידולים האלה לא הצליחו, החלו לגדל גידולים חדשים.
זרעו חיטה ושעורה זרעו תלתן לפרות. נטעו עצי תפוח, שזיפים ואגסים ונטעו כרמים. הוקמה סככה גדולה למיון הפרי והעובדים במטע היו מאוד מסורים לעבודתם.
חברי הקיבוץ היו גאים מאוד בחקלאות שנוצרה במקום , יום אחד הוחלט בקיבוץ הקטן לערוך חגיגה לכרם. פירות הכרם אשכולות הענבים מילאו בלב החברים גאווה גדולה ,כל אורח שהיה בא לקיבוץ התכבד באשכול ענבים.