יום ראשון, 25 בדצמבר 2016

יומן אירועים בקיבוץ ממלחמת המפרץ - כתב דוב ורדי (א)




דוב ושמחה בזמן מלחמת המפרץ 1991 

דוב ורדי היה שנים רבות מחנך ומורה , אחר עבר לעבוד בארכיון הקיבוץ. בתקופת מלחמת המפרץ (1991) החל דוב לכתוב יומן בו הוא תיעד את הנעשה בקיבוץ .הבחירה היא שלו במה להתרכז ובאיזה ועל איזה אירועים לשים את הדגש.
זיכרון מעניין.......

מכת גנבות   30.1.91

אם בימים רגילים נעלמים דברים, אולי מותר לשתוק, אבל כעת?!!
כרגע על הלוח האלקטרוני באה הודעה ש-4 סוללות הנחוצות לברדס מיוחד של ילד, נלקחו מריכוז הקניות. ועל הלוח בחדר האוכל נמסר ש-3 פנסים נלקחו מהנשקייה ועוד. גם קלשון חפירה חדש נלקח מגינות נוי. בושה! להעיף מישהו שגונב דברים כאלה מהקיבוץ, זה לא יהיה מוגזם! מרגיז!!
ארגעה כללית – השעה 10:54. אין נפגעים. אין יותר פרטים.

כבר שקט יומיים, רק גשם. יום רביעי 30.1.91, שעה 19:30

על מה אפשר לכתוב היום? קודם כל שהיום ט"ו בשבט ושיורד גשם. כל היום ירד גשם ובבוקר היה מבול ממש, שלוליות גדולות בכל מקום. בצהריים היה ממש קשה להגיע לחדר האוכל ב"פלוך" הגדול. גם עם מטריה כמובן. ועוד נכתוב שהערב, כאשר הזדמנו לארוחה, לא כבכל ערב היה חדר האוכל כמעט ריק מאדם. קצת מעל תריסר ותיקים, אולפניסטים וכמה משפחות רוסיות, לא כולן. גם הרוסים "אוכלים בחדרים", כלומר, בבית. הרי אצלם אין זה חידוש. הארוחה הייתה טובה. מרק, פשטידה מתוקה עם צימוקים, סלט ביצים וכל השאר היה רגיל. מה עוד נבקש? אחראי ערב היה נורמן פינקס שמחוסר לקוחות התיישב עם הרוסים שהוא מטפל בהם.
במועדון 5 הייתה מסיבת ט"ו בשבט, עוזי לושי סיפר על החג, בתיה רזניק הראתה שקופיות של פרחים וטבע, היו שירים, צעירים ניגנו וכמובן כיבוד. לא היו רבים. קצת מאווירת ט"ו בשבט נמצאת גם בפואיה: ציורים על עצים ומסביב תמונות טבע.
והמלחמה? הערב מסתיים השבוע השני. הידיעות המרכזיות: המטוסים העיראקים באיראן, שברחו או נשלחו למקום בטוח (החידה נשארת) והבוקר הודיעו על 24 מטוסים שהגיעו לטורקיה, בטורקיה פחדו מטילים עיראקיים. הודעה משותפת של ארה"ב – ברה"מ, שלאחר המלחמה, יטפלו בבעיית השלום בין ישראל לפלשתינאים. (שמיר "רוגז", לא שאלו אותו) תוך הדגשה שלא מדובר על מדיניות חדשה.
עוד ערב בבית, כשכולם סגורים ומסוגרים בחדרים. רק הטלפונים מצלצלים. הדאגה לקרובים רבה, ובפרט אלה באזור המרכז – מהיום אזור א'.
אתמול לא היו טילים.
גם תלמידי ז'-ט' חוזרים ללימודים.
מילה בנוגע ל"פליטים" שלנו. יש בין 80 ל-100. כל הזמן מתחלפים. 
באים לכמה ימים, נופשים, וחוזרים העירה. יש גם כאלה שלנים כאן ונוסעים יום-יום העירה. כאן נשארות המשפחות. בעיה קשה, אומר חנן כהן, שאסור להם לעבוד. 
הם לא מבוטחים. אחד האורחים קיבל נשיכה באצבע מן הקוף במשק הילדים. הוא דורש פיצויים! בעיה.
עד כתיבת דברים אלה, הכל שקט פרט לגשם. שואלים מדוע איננו מתקיף? כבר יומיים.






    יום שני, 4.2.91, שעה 22:30

זהו מצב הדברים מאז נרשמו דברים כאן.
היה שקט ושוב שקט ובליל שבת קיבלנו... אזעקה אחת ב- 8:30 ועוד אחת קרוב ל- 2:00 בבוקר, באמצע השינה. בשני המקרים שוחררנו די מהר וכך אזור ה' (הגדה!) הוחזק במסכות זמן רב. בשני המקרים החטיאו הסקאדים, לא הגיעו למטרה ונפלו קודם. לא היו נזקים אצלנו, אבל בסעודיה היו.
בשבת היה ניסיון לאסוף חברים לשיחה ב-11:00 בצהריים במועדון. מאחר שזו שעת ה"שלאפטונדה" (יהודית קוצר) חסרו רבים שבדרך כלל היו באים. סדר היום מוצה ללא קושי, והכול אושר. 
האירוע החשוב בימים אלה: איציק חולבסקי חזר הביתה לקיבוץ עם ג'וזפין, לאחר שנתיים בחוץ.  
 לפני שבוע ב"דף לחבר" נמסר שיציעו לו להיות מרכז משק במקום אבי לבנה, אבל השבוע לא הוזכר הדבר. דעת רבים היא, שקודם עליו להתמקם שוב. בחור טוב!
היום חידשו את הלימודים באוניברסיטה העממית שלנו, וגם בכיתות לומדות. וכך לאט לאט בכל הארץ.
כמה חברים נסעו לתל אביב עם כל האזור (55 חברים) לאופרה בתיאטרון נוגה ביפו. התכנית "הכלה המכורה"  לסמטנה. היה יפה מאוד ונהנו.
חידשו הופעות יום באופרה אבל לא התירו לקהל יותר גדול מ250- איש.
היום, שוב הלך אחד מחברינו הוותיקים: שרגא שזר.
זמן רב נאבק עם מחלתו. הרבה היה בבית חולים ולאחרונה בחדרי חולים.
כבר קשה לכתוב על כל אלה שהולכים מאתנו. אלה ימים קשים בקיבוץ. הנוף משתנה.
אריה אלנר עבר ניתוח ויחזור הביתה בימים אלה, אולי מחר. היה גיבור עד שהפסיק לעבוד במאפיה וסגר קריירה של מעל ליובל שנים. תחילה סיפרו עליו שהוא מתייחד עם ספרים ונהנה מימי החופש הרבים שצבר. רק אח"כ התבררה הסיבה. חלה. וצריך לטפל בעצמו.
מקרה עצוב מימים אלה. אביה של רוחמה וקסמן נהרג בתאונת דרכים ליד בת שלמה. נכנסו בו. היה צעיר, כבן שישים בלבד. זה היה ביום חמישי שעבר. 
הימים ימי שיגרה. בחזית עדיין מצפים לתחילת מלחמת היבשה. בתקשורת מדברים הרבה על תגובת ישראל לסקאדים של סדאם. מכל מני ארצות באים לעודד את ישראל. 
חברי פרלמנט, ראשי ערים, שרים ובראש הגרמנים, אלה מתביישים על מעשי בני ארצם שסיפקו את הידע לייצור הנשק הכימי (מאז!) לסדאם. המטוסים של הקואליציה ובראש ובראשונה האמריקאים, ממשיכים לכתוש ולהרוס את אשר יכולים לתקוף בכווית ובעיראק. 
מראות החורבן קשים. היום ציינו שהכתישה מזכירה את התכונה לקראת הפלישה לנורמנדי בימי מלחמת העולם השנייה.
בארץ, כולנו מרוגזים מכוונת שמיר לצרף את גנדי, המפיץ את רעיון הטרנספר לממשלה. פוליטיקה. מחר ההצבעה בכנסת לאישור צעדו. כמה מראשי הליכוד מתנגדים, אבל יחייבו אותם לסולידאריות. אחד הודיע שלא יקבל את הדין, בני בגין. הוא מתגלה במיטבו. 
זהו "זיהום סביבתי" הכריז.
הרבה גשמים ירדו, עברנו את ה-300 מ"מ. האם זה פותר את בעיית המים? עדיין לא, וכנראה לא בשנה זו.

אין תגובות :

הוסף רשומת תגובה