פרק 26
 |
קונצרט בחדר האוכל מנגנים : מנגנת בצל'ו חוה קוך (אשתו הראשונה של שמעון אבידן) בפסנתר שפרה בן צבי בכינור מישה רימון - הציור התלוי על הקיר של יוחנן סימון - שנות הארבעים |
הווי בשנות החמישים
בבתים של החברים לא היו טלפונים ולא טלביזיות ואפילו לא רדיו. היו חברים מעטים שכן היה להם
רדיו . הרדיו המרכזי שכולם באו להאזין לו היה בחדר התרבות- המשושה.
במשושה התקיימה תרבות מאוד מיוחדת.יהושע ליבנר היה משמיע מדי שבוע קונצרטים על פטפון מיוחד שהיה שם,הייתה קבוצת נגנים שמדי זמן ניגנו לחברים. האזנה למוזיקה הייתה מאוד חשובה לחברים, הם הרגישו שהמוזיקה עוזרת להם ומקלה על החיים הקשים שהיו להם באותם זמנים.
בחדר האוכל היו יושבים ששה אנשים סביב השולחן, מגיש עם עגלה היה עובר בין השולחנות ושואל כל אחד מהסועדים מה הוא רוצה לאכול-בשר או צמחוני. כל דבר שחבר רצה היה צריך לבקש מהמגיש,תוספת של לחם,תוספת של מים,ממש כמו במסעדה היום, רק שלא היה אוכל כל כך טעים כמו במסעדה.
אחד הדברים שהכי אהבנו לעשות באותם שנים זה לראות סרט. בקיץ היו מעמידים את מכונת ההסרטה על הדשא, ליד מכונת ההסרטה היה מכשיר שעליו כתבו את התרגום. החברים היו מתיישבים על הדשא זוגות זוגות והסרט התחיל. לא תמיד התרגום הלך עם הסרט לפעמים הוא קצת איחר ולפעמים קצת הקדים אך זה לא מנע מהחברים ליהנות מהסרט.
לפעמים היה הסרט אילם שלא דיברו בו, בסרט כזה מישה רימון היה מביא את הכינור שלו ומלווה את הסרט בנגינה.
 |
נוסעים לבילוי בסוף היום |
 |
הצמא לידע לא עבר לחברים מתחילת הקיבוץ ועד ימינו |
 |
המועדון לחבר - מקום של רגיעה קריאת עיתון וכוס קפה |
 |
מפגש שכנים בשנות החמישים |
 |
בתיה ומישה רימון עדה וילפנד רוחמה ורדי וגדעון לפיד בכינור- חמישית כלי מיתר |
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה