יום שני, 31 באוגוסט 2020



הוספת כיתוב

 "יהוד" רמת-מנשה

בתקופת המנדט -

בין עימות לדו-קיום

חלקים מעבודת גמר של יוחאי רם בסיום י"ב בהנחיית עמרם בנוביץ ז"ל - 1989


הקדמה


חקר קרקעות, לשם מה? האין מדובר בפתיחת פצעים נושנים, או פריצתה של תיבת פנדורה, שככל שננבור בה נמצא עוד ועוד חלקים להרכבת תמונה גדולה, מכוערת לפעמים, של העברת אדמות ארץ-ישראל מתושביה הערבים ליהודים?

אזור רמת-מנשה מעולם לא נחקר מההיבט הקרקעי או מתוך השאלה -  מה היה כאן וכיצד התאפשר מה שיש כאן עכשיו.

אני, משחר ילדותי, מכיר את הריסות הבתים שהיו שייכים פעם למישהו, את הבוסתנים ששימשו פעם פרנסה לבית אדם ואת המעיינות הקטנים שהשקו צאן, שדות ואנשים. לפעמים אני רואה מכוניות בעלות מספר כחול חולפות בחצר המשק, כשפניהן מועדות לכפריין, לסבארין או לדליית א-רוחה -  כפרים שהיו פעם בית ועתה הם תל אבנים וצמחי פרא.מתוך הסקרנות בת השנים נולדה עבודה זו.


קשיים רבים עמדו בפניי לפני שהתחלתי בכתיבת העבודה:

בבואי לחפש אחר מקורות כתובים גיליתי כי הללו מצומצמים למדי. עקב כך השקעתי ימים רבים בנסיעה מארכיון לארכיון, בליקוט בלתי פוסק של תעודות ומקורות עבריים, ערביים ואנגלים. לעתים לא ציירו מקורות אלו תמונה שלמה כפי שרציתי. להשלמת ידע ערכתי מספר ראיונות בסוגיות ספציפיות (למשל: סוגיית פינוי כפר זה או אחר) שהשלימו את החסר לי.

אומר גם כי עבודה זו לא הייתה נכתבת לולא עזרתם של מספר אנשים ומוסדות וברצוני להודות להם מקרב לב:ראשית, תודה לעמרם בנוביץ', אשר הנחני באמונה לאורך כל העבודה.

כמו כן, תודה לארכיוני הקיבוצים עין-השופט ורמת-השופט, לארכיוני המרכז הציוני (אצ"ם) בירושלים ולמרכז המידע בגבעת-חביבה.

תודה מיוחדת לאהרון אלפר, טוביה לישנסקי, יצחק בן-שמש ויוסף רביב אשר ניאותו להתראיין ולמלא את החסר בעדויותיהם.


יוחאי רם

ינואר 1989


מבוא

מראשית פעולתה של התנועה הציונית בארץ ישראל החל תהליך של רכישת קרקעות והתיישבות ציונית בתוך שטח שכולו היה ברשות הערבים או ברשות ממשלת ארץ-ישראל.התהליך הסתיים במלחמת העצמאות, שבה עברה רובה של ארץ –ישראל לשליטת ממשלת ישראל והמוסדות הקרקעיים שפעלו מטעם ההסתדרות הציונית. בתוך אותה מסכת רחבה הייתה גם רמת-מנשה אזור מיושב בכפרים ערביים וללא כל התיישבות יהודית.

מאמצע שנות העשרים נפתח תהליך של רכישת קרקעות על-ידי יהודים  ברמת-מנשה. במהלך תקופה זו הוקמו ברמה מספר יישובים ששכנו בצד הכפרים הערביים וחיו עמם בדו-קיום. בסיומה של התקופה, עם פרוץ מלחמת העצמאות, חדל היישוב הערבי ברמה להתקיים ונותרו ממנו הריסות בלבד. נושא העברת קרקע רמת-מנשה מידיים ערביות לידיים יהודיות, הוא נושאה המרכזי של עבודה זו.

רמת-מנשה הנה החלק הנמוך ביותר בזרוע ההררית המסתעפת מהרי השומרון לכיוון צפון מערב והמתחברת לכרמל. גבולות הרמה הם:

מצפון מערב -  ואדי מילק והר הכרמל.

במזרח ובצפון מזרח -  עמק יזרעאל.

בדרום -  ואדי ערה ורכס הרי אמיר.

במערב -  מתמזגת הרמה בהדרגתיות עם השרון ומישור החוף.

השם "רמת-מנשה"(1) , ניתן לאזור עקב מבנהו הגבעתי הכמעט אחיד והמתנשא לגובה ממוצע של 250 מטר מעל פני הים. חצי שבט מנשה הוא שהתיישב באזור בתקופה הקדומה.

בערבית נקרא האזור "בלד א-רוחה" שפירושה "ארץ הרוחות". שם זה ניתן לאזור כשהיה חשוף מעצים ורוחות עזות היו מנשבות בו בחורף ובקיץ כאחד. האזור אף משופע במשקעים ודבר זה מאפשר חקלאות באדמות הפוריות שלרגלי הגבעות.

כאמור, עם בואם של גורמים יהודיים לקנות קרקעות ברמת-מנשה נמצאו באזור למעלה מחמשת אלפים תושבים ערביים. הפרק הראשון בעבודה יעמוד על טיבה של אותה אוכלוסיית ערבים שישבה ברמה: היכן וכיצד חיו? מהיכן באו? מה היה מעמדם על הקרקע? האם היו בעליה או שמא היו בחזקת מעבדי אדמה בלבד?

במהלך עבודה זו אנסה לגלות מה היה הקשר בין מעמד הערבים על הקרקע לבין העברת האדמות. בפרק השני אתחקה אחר תהליך ההתיישבות היהודית ברמת-מנשה:

מדוע הייתה חשובה התיישבות כזו? כיצד השתלבה ההתיישבות ברמת-מנשה באסטרטגיה ובצורת ההתיישבות, אשר מומשה בארץ בשנות השלושים בעת המרד הערבי?

כמו כן, אסקור את האירועים אשר עבר היישוב שהוקם ברמה בתקופת המרד הערבי.

ויקיפדיה תמונות


רבות נטען כלפי גורמים ציוניים כי בפנותם את הקרקע מיושביה הערביים, לקראת התיישבות יהודית, גרמו לנישול הפלח הערבי מעל אדמתו. כנגד טענה זו יצאו סופרים והיסטוריונים יהודיים שניסו להפריכה.

בפרק השלישי אסקור את תהליך קניית האדמה ברמת-מנשה ובהתייחס לפרטים שאביא, אנסה לקבוע האם אמנם התרחש נישול פלחים?

מי היו הגורמים שפעלו ברמה והיו מסוגלים לגרום לנישולם של פלחים? מה הייתה דרך פעולתם של הגורמים הללו בכל כפר וכפר ברמה וכיצד התגברו על בעיות התקופה?


בסיום העבודה אנסה להתחקות אחר בריחתם של תושבי הרמה הערביים במלחמת העצמאות. (הכוונה היא לתושבים שלא עזבו את הקרקע עד 1948).

מה היה האירוע המרכזי שגרם לבריחת הערבים? מה עלה בגורלו של כל כפר וכפר ברמת-מנשה בזמן בריחת תושביו ולאחריה?

למעשה יסכם פרק זה את התהליך, שבתחילתו הייתה הרמה מאוכלסת באוכלוסייה הערבית ובסיומו התרוקנה באופן כמעט מוחלט מתושבים ערביים.

זוהי עבודה העוסקת באזור מצומצם למדי. האירועים אשר התרחשו בו באותו פרק זמן טרם מדינה, בחלקם לא נחקרו עד כה. על כן מקורות הידע שעמדו לרשותי היו מעטים יחסית: ספרים כלליים ומאמרים שונים שפעמים רבות נגעו באזור זה רק באופן עקיף. להשלמת התמונה נעזרתי במספר תעודות מקוריות מארכיוני היישובים בסביבה ומהארכיון הציוני המרכזי. התעודות סקרו באופן חלקי קטעים נסתרים במידת-מה בתהליך אותו עבר האזור. כן נעזרתי גם בראיונות עם אנשים שפעלו באותה תקופה ברמה כדי להשיג תיאור מדויק יותר.

למרות שנחשפתי למקורות מידע בעייתיים, אנסה לצייר תמונה אותנטית ואמיתית ככל האפשר על כל אשר אירע כאן בעת התהוותו של הבית הלאומי.

ההתרחשויות בתחום שבו עסקתי היו רק חלק ממה שהתרחש בארץ-ישראל כולה. יש התייחסויות רבות בספרות, במחקר המדעי ובפובליציסטיקה לשאלות נסיבות היאחזותה של הציונות בארץ-ישראל. בתוך מסכת זו נקבעו קביעות כלליות רבות לגבי אופי ההתיישבות היהודית, יחסיה עם שכניה הערביים, טיבה של התנועה הציונית כתנועה מנשלת, או כזו המביאה ברכה לתושבי האזור וכן לגבי מה שהתרחש בשנים הקריטיות של  המרד הערבי ושל מלחמת העצמאות והביא להפיכת העם הפלסטיני שישב בארץ-ישראל לעם שחלקו הגדול גלה מאדמתו.


עבודה זו אינה מתיימרת להשיב תשובות נחרצות על כל השאלות המלוות את התנועה הציונית ופעילותה בארץ.

כוונתה היא לבחון את אשר התרחש באזור אחד ויחיד בארץ-ישראל -  הוא רמת-מנשה -  באספקלריה של בעיית ההתיישבות הציונית כולה, ולכן גם מסקנותיה של עבודה זו יוכלו להיות רלוונטיות, בעיקר בנוגע לאזור זה.

ועם זאת אפשר לשער שיהיה במסקנות אלה כדי להאיר, ולו במעט, את התמונה הכללית של העימות היהודי-ערבי בתחומי ארץ-ישראל.פרק א'

רמת מנשה


אין תגובות :

פרסום תגובה