 |
אפרים טיקטין |
מכתבים בין אפרים טיקטין ויהודית קוצר מתקופת היות חברי הקיבוץ בחדרה 1936
לפני כשנתיים הובא לארכיון הקיבוץ מסמך מרגש מאוד , חליפת מכתבים בין אפרים טיקטין לחברתו לחיים יהודית קוצר. מחליפת מכתבים זו אפשר ללמוד על החיים של חברי הקיבוץ בחדרה וכן על החיים בקיבוץ משמר העמק , בו חי באותה תקופה אפרים כמקום הכשרה לעיסוקו במטע.
אפרים סיים את תקופת ההכשרה חזר לחבריו שעלו לג'וערה ב1937.
יום אחד בחזורו הביתה ערבים שמו מארב לעגלה בה נסע ואפרים נרצח יחד עם חברו אליעזר. לאפרים נולד בן שנקרא אפרים
 |
יהודית ז'ולקובר - קוצר |
בן עמי (גורדון ) אדם נפלא- וייץ ( יוסף) מבקר בג'וערה
נחמדת שלי ! משמר העמק יום חמישי
אל תפחדי אני בוודאי אבוא הביתה לפסח. אני כבר אסתדר באיזה אופן.
אני בכוונה בחרתי לבוא לימים האחרונים, מתוך זה שאז יהיו לנו שני ימי חג במקום אחד, ונוכל להתראות יותר.
מה שנוגע ל "סדר" לא איכפת לי כלום, את כבר תכיני לי סדר אחר. אמנם עכשיו אני כבר מרגיש באמת קצת לא נעים להישאר פה עכשיו, הרבה מאוד חברים נסעו מפה לחגים. בכלל יש תנועה גדולה, אנשים נוסעים ואורחים באים ויש ערבוביה שלמה.
לא ראית יהודית כמה יפה עכשיו במטעים, איזה שפע של ירק על העצים והגפנים. את ממש לא תאמיני שזה אותם העצים.
בכלל נעים מאוד עכשיו לעבוד במטעים, אבל חבל רק שאנחנו רק עודרים ועודרים. יש הרבה עבודה בעידור, אבל לעומת זה נעים לעבוד מתוך זה שבעבודה אנו גם מדברים על כל מיני דברים בעולם.
עכשיו עובד איתנו גם בן עמי והוא בן אדם כל כך מלומד ואינטליגנטי, שזה ממש תענוג לעבוד אתו. בן אדם נפלא באמת ותארי לך שהוא ביחד עם קובה ויעקב שזה אצלנו מעניין מאוד.
אבל אנחנו עובדים קשה מאוד, לא כמו בגיזום, פשוט מפני שהעונה בוערת ויש לגמור מהר את העידור.
יעקב פלדמן כבר נסע לירושלים. הוא גמר כבר שנה, אבל הוא פנה להארכה של עוד שלשה חודשים ביחד עם הבחורה שלו שצריכה לבוא מחוץ לארץ. הזמנתי אותו שיבוא לבקר אותנו בפסח.
בכלל אז אני מזמין הרבה אנשים שיבואו לבקר אותנו בימים האחרונים של פסח. אני מקווה רק שכולם לא יבואו, אחרת לא יהיה לי ממש זמן עבורך.
אבל יהודית, תביני באמת שאני כבר כל כך רוצה לראותך, אני לבטח אחנוק אותך כשאראך...
את יודעת שבזמן האחרון כבר משעמם לי קצת פה. יש לי הרגשה כמו שהנני כבר חצי השנה השנייה פה, אולי זה מתוך זה שאין בזמן האחרון הרבה חיים מעניינים.
המוסד עכשיו סגור. את יום הפועלת דוחים ודוחים שלכולם כבר נמאס הדבר. דינים וחשבונות כבר לא היו הרבה זמן. הנוער הגרמני נמצא בחופש, הגרעין מתכונן לעזוב בקרוב, ויש ככה ערבוביה.
שמעת כבר לבטח שוייץ חושב לבקר בג'והרה (ג'וערה) אחרי החג.
אני כבר הפעם אשתדל להיות שם גם כן. אני מאוד הצטערתי בפעם האחרונה. רציתי כבר ללכת רגלי. בכלל אני כבר מתחיל להרגיש את ההתיישבות כהכרח חיוני.
יש לי כבר הרגשה שאני כבר הרבה מאוד לא אלמד פה יותר. אמנם מעניינת אותי עונת הפרי והבציר, אבל זה הרי לא כל כך אקטואלי עבורי.
נחמדת, יש לי בכלל הרגשות כל כך משונות בנדון זה. יש לי איזה הרגשה של שמחה ופחד בערבוביה. לפעמים יש לי כל האמון אל הקבוץ שלנו שיצליח, ולפעמים נדמה שאין לקיבוץ שלנו תקנה.
לפעמים נראית לי ההתיישבות כטובה ומבטיחה הרבה סיכויים טובים, ולפעמים נדמה לי שלא נוכל שם להתקיים.
וגם לגבי עצמי נדמה לי דברים שונים. נדמה לי שאני כבר מסוגל לתפקידי ופעמים נדמה שאני יודע הרבה ולפעמים שאני יודע כלום.
נחמדת, בכל זאת אנחנו תמיד נשתדל שהחיים שלנו לא יהיו תלויים בשום דבר, לא בקיבוץ, לא בהתיישבות ולא בענף שלי. אנחנו צריכים להיות למעלה מהכול.
מה נשמע בקיבוץ? מה שלום משקה? תספיקי עוד לכתוב לי עד שאסע. תודיעי אם האוטומובילים שלנו יהיו ביום רביעי או חמישי בתל אביב או חיפה ותודיעי לי בדיוק.
שלך אפרים
 |
בן עמי והילה גורדון בשנות השלושים- באדיבות ארכיון משמר העמק |
 |
ביקור יוסף וייץ בעין השופט לרגל אספקת חצי מיליון שתילים של עצי יער מהמשתלה |
 |
זיסקינד כרמל בוצר ענבים בכרם בשנות החמישים |
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה